אופרייט ליס בע"מ נ' איפנברג

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה נגד המבקשת ביום 24/9/12.

פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 29/3/12, שנמסר כנחזה למבקשת בכתובתה ע"י חב' דואר ישראל בע"מ.

התביעה הינה על סך קרן של 1,637 ₪ בגין נזקי רכוש, שנגרמו, כנטען, לרכב של התובעת בתאונה מיום 27/7/11.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 4/11/12, ובה טענה המבקשת כי לא קיבלה את כתב התביעה, לא חתמה על אישור המסירה, לא נהגה ברכב, אין לה רשיון נהיגה והיא לא גרמה לתאונה. המבקשת ציינה כי היא בת 80 וכי מי שעושה שימוש ברכב הינו בנה מאיר.

המשיבה בתגובתה אישרה את טענת המבקשת, אישרה כי מר מאיר מסר את שמו ואת מס' הרכב בעת התאונה, אך לא את כתובתו, לכן אותרה המבקשת כבעלת הרכב לפי מספרו, והיא אחראית לנזק כמי הרשתה את השימוש.

לעניין המסירה טענה המשיבה כי המסירה בוצעה במען המבקשת, וכי היא לא הוכיחה כי לא קיבלה את כתב התביעה ואין בפיה הגנה לגוף התביעה.

המבקשת הגישה תגובה לתגובה, חזרה על טענותיה, טענה כי הנטל להוכחת קבלת כתב התביעה הינו על המשיבה ומבצע המסירה מטעמה ולא על המבקשת, וכי קיומו של אחראי ישיר לתאונה מאיין את אחריות המבקשת, שלא נהגה ברכב ולא התרשלה במתן רשות לנהוג לבנה. המבקשת טוענת כי על המשיבה לתבוע את הבן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לרבות בכתב התביעה אני מחליטה לבטל את פסק הדין, וממליצה לתובעת לתקן את כתב התביעה ע"י צירוף הנהג כנתבע.

לא נסתרה טענת המבקשת כי לא חתמה על אישור המסירה ולא קבלה את כתב התביעה. לו היה מוגש אישור המסירה של פסק הדין, ניתן היה לחוות דעה על חתימת המבקשת, ובשלב זה יש שוני מהותי בין החתימה על אישור המסירה והחתימה על התצהיר וייפוי הכח. לא נראה לי מוצדק לקיים דיון בשאלת המסירה, לאור הזמן שחלף וסכום התביעה.

חשובים מהמחדל הדיוני הם סיכויי ההגנה. אין חולק כי המבקשת לא גרמה לתאונה ולא נהגה ברכב, התובעת ידעה זאת מלכתחילה, אך העדיפה לחסוך את הטרחה שבצירוף המזיק.

הטלת אחריות שילוחית הינה ברירת מחדל לתביעת המזיק הישיר, וטרם התקיימו התנאים לקבוע את אחריות המבקשת לנהיגת הנהג ברשות. טרם נשמעה גם גרסת הנהג, ולא ניתן להתחמק מכך.

בנסיבות העניין, אני מבטלת את פסק הדין מיום 24/9/12.

המבקשת תגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך 45 יום.

אם מקבלת המשיבה את המלצתי לתקן את כתב התביעה, כאמור בתקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, תעשה כן תוך 14 יום, ותמציא כתב תביעה מתוקן גם למבקשת לידי בא כחה.

מאחר ולא נקבע עדיין ממצא פוזיטיבי, איני עושה צו להוצאות, אלא הן ייקבעו בפסק הדין הסופי.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ג, 15 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: